וועדות שחרורים
חוק שחרור ממאסר על תנאי, תשס"א-2001 מגדיר את התנאים בהם ישוחרר אסיר ממאסרו.
אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על 3 חודשים ואינו עולה על 6 חודשים וריצה לפחות שני שליש מתוך תקופת המאסר שעליו לרצות רשאי נציב בתי הסוהר להורות על שחרור מוקדם ממאסרו אם השתכנע בין היתר כי האסיר ראוי לשחרור מוקדם וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור (שחרור נציבותי).
אסיר הנושא עונש מאסר העולה על תקופה של 6 חודשים וריצה לפחות שני שליש מתקופת מאסרו שעליו לרצות, רשאי לעלות בפני וועדת השחרורים אשר תדון האם האסיר מתאים לשחרור מוקדם.
וועדת השחרורים לא תשחרר אסיר שחרור מוקדם אלא אם השתכנעה בין היתר כי האסיר ראוי לשחרור מוקדם וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.
וועדת השחרורים מושתת על כללי המשפט המנהלי. על החלטותיה ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
עתירות על החלטות של וועדת השחרורים יתבררו בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים (שבתחום סמכותו מצוי בית הסוהר בו נתקבלה החלטת וועדת השחרורים) בהרכב של 3 שופטים.
אלמנט חשוב מאד במכלול השיקולים שבוחנת וועדת השחרורים היא תוכנית שיקום. זו יכולה תוכנית שיקום של הרשות לשיקום האיסור (רש"א) או תוכנית שיקום פרטית.